היאמה הראשונה היא א-הימסה- אי אלימות במחשבה, דיבור ומעשה- כלפי הסביבה וכלפיי. הימנעות מגרימת כאב לכל יצור מרגיש, היא יסוד ובסיס לכל המסורות הרוחניות.
הרבה פעמים שאנחנו שומעים את המושג אי-אלימות, אנחנו חושבים ישר על דאגה לאחר, לא לפגוע פיזית ומילולית, לא לדבר דברים רעים מאחורי הגב. אבל האם אותה התנהגות שאנחנו מאחלים לעצמנו להתנהג כלפי הסביבה שלנו, כלפי הקרובים אלינו- נתנהג גם כלפי עצמנו?
תרגול א-הימסה מפתח אהבה-
אהבה ליקום, לטבע, לאנושיות ולעצמנו.
האם אתם נוהגים כלפי הסביבה שלכם באכפתיות וחמלה? האם אתם נוהגים כלפי עצמכם באכפתיות וחמלה?
אהימסה נשמע מובן מאליו אולי? פשוט? לא לפגוע באחר, לא להתנהג באלימות פיזית, מילולית ומחשבתית. אך תרגול זה הוא קשה, כיוון שבכל בני האדם טמונים זרעים של הימסה- ההיפך מ-א-הימסה – הנטייה לתוקפנות ולפגיעה, נטייה לאנוכיות ולחמדנות. המחשבה על טובתו ורווחתו של האחר, אינה תמיד בראש סדר העדיפויות שלנו. זרעים אלו קיימים בנו מתקופות עתיקות בהן חיינו בטבע ויצר ההישרדות שלנו ניהל אותנו- החזק שורד. אך לאט עם האבולוציה התפתחה בנו תבונה- תבונה להבדיל בין טוב לרע, להרגיש סבל של יצורים אחרים, שיקול מוסרי. כשאנחנו צועדים בדרך היוגה ומקבלים עלינו את התרגול של אהימסה, אנו מעצימים את התבונה שבנו אך עדיין, עלינו להיות מודעים לקיומם של זרעים אלו של אנוכיות, חמדנות, קנאה. אם לא נקבל את קיומם בנו לא נוכל להתפתח מעבר, מעבר ליצרי ההישרדות, מעבר לאוטומטים הקיימים בנו, מעבר לאגו. לאחר שנקבל את הצדדים האלו בתוכנו, מהמקום הזה, נוכל לתרגל מודעות, ולהבחין מתי אני נוהגת בהימסה ואיך אני יכולה לתרגל בסיטואציה הזו א-הימסה.
ציטוט מתוך ספר לב היוגה של דסיקשר:
"הראשון מבין דפוסי ההתנהגות הללו נקרא אהימסה, פירוש המילה הימסה הוא אי צדק או אכזריות, אבל א-הימסה אינה רק היעדר הימסה אלא יותר מזה. הכוונה היא לאדיבות, חביבות והתחשבות באנשים ובדברים אחרים. אין הכוונה שאיננו צריכים להגן על עצמנו, אלא פשוט שאנחנו תמיד צריכים להתנהג כלפי אחרים מתוך התחשבות ותשומת לב. אהימסה פירושה גם לנהוג בחביבות כלפי עצמנו... בכל מצב אנחנו צריכים לאמץ גישה מתחשבת. זו המשמעות של אהימסה."
留言